החלטה בתיק ב"ש 3203-09

המשיב נעצר ביום 05/09/06, וכתב האישום נגדו הוגש ביום 21/11/06. ביום 22/02/07 הוגש כתב אישום מתוקן, אשר כולל 16 פרטי אישום חמורים ביותר, ובכללם שני פרטי אישום של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, שלושה פרטי אישום של ירי לעבר אדם, שלושה פרטי אישום של זריקת פצצה או חפץ מבעיר וכן ארבעה פרטי אישום של סחר בציוד מלחמתי. במשך חודשים ארוכים לאחר הגשת כתבי האישום בקשו המשיב ובאי כוחו דחיות מעת לעת, ואף עניין הייצוג לא היה ברור. ביום 06/11/07 הועבר הייצוג למשרד עו"ד פלדמן, וביום 22/01/08 הודיעה באת כוחו של המשיב כי הוא כופר בכתב האישום. למרות זאת, שמיעת העדויות בתיק החלה רק ביום 04/11/08, כאשר ביני וביני נדחה המשפט פעם אחר פעם מטעמים שונים ומשונים. גם לאחר מכן, המשפט לא התנהל בקצב משביע רצון, ועובדה היא כי אנו ניצבים עתה, שלוש שנים ויותר לאחר הגשת כתב האישום, ועדיין לא הסתיימה פרשת התביעה. הבקשה שלפנינו היא הרביעית במספר מסוג זה, אלא שהפעם ההגנה מתנגדת לכך.

בדיון שנערך בפני טען הסנגור כי המשפט מתנהל בקצב איטי וכי נוצר הרושם "שלאף אחד לא ממש בוער לסיים את התיק" כלשונו. תמצית תיאור העובדות עד כה מלמדת כי יש ממש בטענתו של הסנגור, אלא שגם ההגנה תרמה תרומה לא מבוטלת להתמשכות היתירה של ההליכים בתיק. בכל אופן, הסנגור עותר לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר. דא עקא, העבירות החמורות המיוחסות למשיב, אשר את חלקן פירטתי לעיל, מלמדות על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו, ולכן האינטרס הציבורי אינו מאפשר להיעתר לבקשת הסנגור. לעניין זה אציין כי טענת הסגור כאילו חל כרסום מסוים במסוכנות בשל קשיים ראייתיים כאלה ואחרים שהתגלו במהלך המשפט עד כה, אין לה על מה לסמוך. בכל מקרה, אם כך סבורה ההגנה, פתוחה בפניה הדרך לעתור לעיון חוזר במעצרו של המשיב, ואין מקום לטעון טענות מסוג זה, בהליך שבפנינו.

בסופו של יום, עילת המסוכנות, כמו גם העילה של חשש להימלטות מן הדין נוכח העונש החמור הצפוי למשיב אם יורשע בדינו, כל אלה מטים את הכף ומחייבים כי ניעתר פעם נוספת לבקשת התביעה. כדרכנו, מתוך רצון להדק את הפיקוח השיפוטי, ובשים לב לדין בישראל, אינני רואה מקום להאריך את המעצר ב-6 חודשים כעתירת התביעה, ותחת זאת אני מורה על הארכת המעצר ב-3 חודשים נוספים, עד ליום 25/02/10, שבמהלכם מצופה מכל הצדדים הנוגעים בדבר כי יעשו כל שניתן כדי להביא לסיום המשפט במהלך תקופה זו.

לא אוכל לסיים החלטה זו מבלי להעיר כי בסופו של דבר האחריות על ניהול המשפט מסורה לבית המשפט. גם אם אחד הצדדים מבקש דחייה, ראוי להימנע ככל הניתן מלהיעתר לבקשות כאלה, ומצופה מבית משפט קמא כי מכאן ואילך יקפיד לנהל את התיק בקצב מזורז ובדרך נמרצת יותר מכפי שנהג עד כה. ההתמשכות היתירה של ההליכים עד כה מחייבת כי ייקבעו מועדים תדירים יותר לשמיעת העדים שנותרו, וכי לכל ישיבה יזומנו כמה עדים לאחר שמוודאים מבעוד מועד את הגעתם. ראוי אף לשקול לקיים דיונים בשעות לא שגרתיות, בכדי לקדם את סיום התיק.

בנסיבות העניין, ובכדי לעקוב מקרוב אחר קצב הדיונים בתיק, אני מורה למזכירות בימ"ש קמא להעביר אלי את התיק ביום 31/12/09, לתזכורת פנימית ולמעקב אחר המשך ההליכים.

עותק מההחלטה יועבר למ"מ נשיא בימ"ש קמא להמשך טיפולו בהתאם לאמור לעיל.   

ניתנה היום, 26 בנובמבר 2009, ח' בכסלו התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: